במקום העבודה יש סכנות רבות לעובד חלקן גלויות וחלקן סמויות שעלולות כשהן קורות לגרום לפגיעה בעובד ולהותיר לו נזק שאיתו יישאר לכל ימי חייו. חלק מהסכנות יכולות לגרום לעובד לכוויות במהלך ועקב העבודה כמו שריפה כתוצאה ממכשיר, מפיצוץ, משמן רותח, ממים רותחים, מנוזל כלשהו, מהיחשפות גבוהה לשמש, משימוש בחומרים מזיקים היכולים לגרום לכוויות ועוד.
הכוויות מחולקות בהתאם לחומרתן
ויכולות להתבטא באדמומיות ונפיחות או במצב חמור יותר לגרום לשלפוחיות שיכולות להותיר צלקת בגוף, לגרום לפגיעה עצבית כמו נימול וחוסר תחושה באזור הכוויה. הכוויות יכולות להיגרם בכל האזורים בגוף והשפעתן על האדם שנפגע היא שונה הן בסוג חומרתה, בגיל הנפגע, במיקום הכוויה (ברגל, בצוואר, בפנים, בגב), במין הנפגע, בעיסוקו של הנפגע ויכולות להותיר כאמור צלקות לכל החיים. יתרה מכך, הכוויות יכולות להותיר גם צלקות נפשיות וחרדות ופחדים מלעסוק באותה עבודה שוב או חרדות משימוש בסוג מכשירים או הימנעות מלהיכנס למקום בו אירעה התאונה או מקומות הדומים לשם וכדומה.
לאחר שנגרמת כוויה מהתאונה ועוד לפני שמתחילים בכלל לחשוב על הפיצוי הדבר הראשוני ואולי אף האוטומטי רצוי לגשת לקבל טיפול רפואי בדחיפות בקופת החולים או בית החולים, לאחר מכן חשוב לדווח למעסיק על הכוויה שנגרמה בעבודה על מנת שיוציא לכם טופס ביטוח לאומי בל/250 על מנת שתוכלו לקבל טיפול רפואי על חשבון הביטוח הלאומי. בנוסף כדאי לצלם את מקום התאונה שאירעה בעבודה, לקחת פרטי אנשים שראו את התאונה או שפינו וסייעו לכם ללכת לקבל טיפול רפואי.
לסוגית הפיצוי של כוויה מתאונת עבודה
ברגע שהביטוח הלאומי מכיר בפגיעה של הכוויה כתוצאה מתאונת עבודה זכאי הנפגע לקבל תשלום של דמי פגיעה, זהו תשלום עבור ימים בהם האדם שנפגע אינו יכול לחזור לעבודתו לאחר התאונה וזקוק למנוחה. לאחר מכן יש להגיש תביעה לנכות בביטוח הלאומי, במידה ואופי הכוויה ייתן נכות של 9% ועד 19% יהיה זכאי הנפגע לפיצוי חד פעמי, במידה ומדובר בכוויה או כוויות קשות יותר שנותנות נכות של 20% ומעלה יהיה הנפגע זכאי לקצבה מהביטוח הלאומי. ההבדל בין הפיצוי החד פעמי לקצבה הוא שהפיצוי החד פעמי הוא פיצוי שמקבלים וזהו ולא מעבר לכך ואילו הקצבה היא סכום כספי שניתן כל חודש לנפגע לכל ימי חייו בגלל תאונת העבודה שהוא עבר. הגורם שקובע את אחוזי הנכות בגין הכוויות הוא הוועדה הרפואית. ישנם 2 סוגי ועדות רפואיות. ועדה ראשונה וועדת ערר. הוועדה הראשונה היא הוועדה שאליה מגיע הנפגע לאחר שהגיש תביעתו לנכות בוועדה יושב רופא שתפקידו לקבוע מה הנכות שנותרה לנפגע כתוצאה מהכוויה, מה הכוויה מותירה לו, האם יש השפעה על העבודה שלו, האם הוא לא חזר לעבוד או עובד כיום באופן חלקי. יצוין כי הרופא לא בודק מבחינה רפואית כמו רופא בקופת חולים ונותן מרשם למשחה או תרופה או הפניה להמשך טיפול, אלא הוא קובע את הנכות שיש בגלל הכוויה בעבודה. במידה והוועדה הרפואית קבעה נכות קטנה מידי או שלא קבעה כל נכות הנפגע רשאי להגיש ערעור לוועדת ערר המורכבת מ- 3 רופאים ותפקידה לבדוק שוב את האדם שנפגע ולקבוע אם נותרה לו נכות מהכוויה וכמה אחוזים היא.
בנוסף, ככל והכוויה אירעה בשל רשלנותו של המעסיק זכאי העובד לתבוע פיצויים מהמעסיק על הכוויה שנגרמה לו.
לייעוץ ובחינת זכויות נוספות המגיעות בגין כוויות כתוצאה מתאונת עבודה אשמח לסייע עורך דין יובל וסרברגר בר.
