נתחיל מדוגמא: משה נפגע בעבודתו ברגל ימין, הוא הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה ושילם לו דמי פגיעה בגין התקופה שבה לא עבד. לאור מצבו הבריאותי הקשה, הגיש משה בסיום תקופת דמי הפגיעה תביעה למוסד לביטוח לאומי שיכיר בו כנכה כתוצאה מפגיעתו בעבודה. ועדה רפואית קבעה למשה אחוזי נכות רפואיים זמניים בשיעור 10% בלבד לתקופה של 10 חודשים ובגינה קיבל קצבה חודשית מאד נמוכה אשר לא מספיקה לו למחייתו. משה שבשל מצבו הקשה עדיין לא מסוגל לעבוד ולהתקיים שואל מה יעשה עכשיו שאין לו ממה לחיות?
בדיוק לעניין זה באה לעזרת משה תקנה 18 א' (דרגת נכות לנכה נזקק) לתקנות המוסד לביטוח לאומי. התקנה קובעת כי מי שעקב פגיעה מעבודה אינו מסוגל לעבוד בתקופה שנקבעו לו על ידי הועדה הרפואית אחוזי נכות זמניים (למשה נקבעו 10% נכות ברגל ימין) יכול לקבל עבור תקופה מוגבלת של לא יותר מ- 4 חודשים נכות בשיעור 100% וזאת במקום 10%.
מטרת קצבת נכה נזקק היא שאדם שעקב פגיעתו בעבודה נקבעו לו אחוזי נכות זמניים נמוכים והוא אינו מסוגל להתפרנס ולעבוד – כן תהיה לו אפשרות קיום והנכות הזמנית שנקבעה לו תיחשב כאילו יש לו 100% וזאת כאמור לתקופה של עד 4 חודשים.
מהם התנאים לקבלת קצבת נכה נזקק?
בכדי שנפגע יוכל לקבל קצבת נכה נזקק עליו לעמוד בתנאים הבאים:
1. הפגיעה צריכה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
2. בתום תקופת דמי הפגיעה על הועדה הרפואית לפסוק לנפגע נכות לזמן מוגבל או נכות
שדרגתה זמנית.
3. ועדה הקרויה "הרשות" המורכבת מ: פקיד שיקום, רופא מוסמך ומעובד המוסד לביטוח לאומי
המציאה אישור לוועדה לפיו לדעתה לנפגע אין "סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה
ואין לו הכנסה מהתעסקות". קרי: הנפגע באותה תקופה עקב מצבו לא מסוגל לעבוד או להשתכר.
יחד עם זאת אותה ועדת רשות רשאית לקבוע לנפגע נכות בשיעור 100% שלא תעלה על 4
חודשים.
קביעת נכות נכה נזקק
קביעת נכות של 100% לתקופה שמעבר ל – 4 חודשים
1. אני טוען שיש בעייתיות. תקנה 18 א' קובעת למעשה שני דברים:
א. או שהרשות תמציא אישור לגבי הנפגע לפיו לדעתה אין לו "סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב
הפגיעה בעבודה ואז האישור הולך לוועדה שהיא הקובעת והמחליטה לגבי תוקף הנכות
בשיעור 100% של הנכה הנזקק.
ב. או שהרשות בעצמה רשאית לקבוע לנפגע "נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור
של 100% לתקופה שלא תעלה על 4 חודשים.
מן האמור דעתי היא שניתן להסיק, כי המחוקק הגביל את הועדה הקרויה "הרשות" שיכולה לקבוע נכות זמנית בשיעור 100% לתקופה של עד 4 חודשים ואילו את הועדה הרפואית הוא לא הגביל ועל כן, היא רשאית לקבוע נכות זמנית בשיעור 100% לתקופה של מעבר ל 4 חודשים לאחר ה"אישור" של ועדת הרשות.
אם כן מה ניתן לעשות?
1. בתום התקופה של ה 4 החודשים, להגיש שוב תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה כנכה נזקק
לתקופה נוספת של עד 4 חודשים נוספים.
2. במקרים מסוימים המוסד לביטוח לאומי פשוט קובע לנפגע, לאחר שהגיש תביעתו בפעם הראשונה
לנכה נזקק – 100% נכות זמניים לתקופה של מעבר ל 4 חודשים, קרי: מעבר למה שיכולה לתת
ועדת הרשות על פי החוק.
