אחד השלבים החשובים והקריטיים שצריך לעבור לאחר תאונת עבודה הוא הועדה הרפואית. למעשה, על פי החלטתה של הועדה הרפואית ייקבע בסופו של יום איזה סוג פיצוי יקבל הנפגע. הפיצוי יכול להיות על דרך קצבה לתקופה זמנית, מענק חד פעמי או קצבה לצמיתות.
הועדה הרפואית אם כך היא זו שחורצת כמה פיצוי יקבל הנפגע בגין הנזק שנגרם לו אם בכלל. לפיכך, החשיבות כאן לטיפול על ידי עורך דין ועדה רפואית העוסק בתחום היא עצומה. עורך דין ועדה רפואית, הבקיא בתחום הביטוח הלאומי (ובפרט בייצוג נפגעים בתאונות עבודה מול הביטוח הלאומי) יעשה במרבית המקרים את ההבדל בזכות לפיצוי ובגובה הפיצוי המגיע לנפגע. עוד יצוין, כי בביטוח הלאומי קיימות בנוסף ועדות בתחומי: נכות כללית, שירותים מיוחדים וסיעוד. יש גם ועדות לפטור ממס הכנסה אשר מהותן היא שונה.
ההליכים
על הנפגע בתאונת עבודה להגיש תביעה לביטוח הלאומי הקרוב לאזור מגוריו בטופס בל/211: "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה". במילוי טופס זה חשוב להתייעץ עם עורך דין ועדה רפואית, כדי שלא תהיה טעות שלאחריה לא ניתן יהיה לתקן.
לאחר הגשת התביעה, פקיד התביעות של הביטוח הלאומי יחליט אם לקבל אותה ולהכיר בה או לדחותה. היה ופקיד התביעות הכיר בתאונה, על הנפגע כעת להגיש תביעה לביטוח הלאומי בטופס בל/200: "תביעה לקביעת דרגת נכות מהעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה".
בשלב זה תעבור התביעה לוועדה רפואית, אשר מורכבת מרופא אחד או שניים ומזכיר הוועדה מטעם הביטוח הלאומי. הוועדה תקבע אם לנפגע נותרה נכות ובאיזה אחוז עקב התאונה:
אם החליטה הוועדה לקבוע לתובע נכות בשיעור 0% ועד 8% כולל, הנפגע לא יקבל פיצוי. אם קבעה הוועדה נכות בשיעור 9% ועד 19% כולל, אז יינתן מענק חד פעמי. אם נקבע על ידי הוועדה כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 20% ומעלה, הוא יקבל קצבה חודשית. כמו כן, יכולה הוועדה לקבוע לתובע נכויות זמניות שבסיומם תיקבע את שיעור הנכות המגיע לו.
חשוב לשים לב!
גם אם נקבעה נכות בשיעור 6% על ידי הוועדה, עדיין אפשר לקבל פיצוי. זאת אם הוועדה תחליט להפעיל את תקנה 15 במלואה ואז הנכות תהיה בשיעור 9%. על כן, גם כאן חשוב שלא לפנות לבד אלא באמצעות עורך דין ועדה רפואית העוסק בתחום.
היה ולדעת הנפגע אחוזי הנכות שלו גבוהים יותר ממה שנקבע בוועדה הרפואית (וזאת קורה לעתים די קרובות ובצדק), עליו לערער על החלטת הוועדה בפני הוועדה הרפואית לעררים. בוועדה זו יישבו 3 רופאים ומזכיר הוועדה. ועדה זו כוחה רב הרבה יותר. מדובר בוועדה מעין שיפוטית, היא יכולה להגדיל את הנכות, היא יכולה לבטל או גם לאשר את החלטת הוועדה הראשונה. בנוסף וועדה זו יכולה לאשר אף פגיעות נוספות שנגרמו עקב התאונה ולפיכך לקבוע נכויות נוספות.
הדיון בוועדות הינו מהיר, לוקח מס' דקות לפעמים, אין לנפגע הרבה זמן להציג את טענותיו ולשמור על זכויותיו. אדם שנפגע לא יכול להפקיר את מצבו הרפואי. כדאי במקרה כזה לפנות לעו"ד העוסק בתחום כדי שיוכל לממש את זכויותיו המגיעות לו על פי חוק.
היה ולדעת הנפגע טעתה הוועדה הרפואית לעררים, הוא יכול לערער על החלטתה בפני בית הדין האזורי לעבודה בטעות משפטית בלבד. לצורך כך צריך להכין כתב ערעור לבית הדין.
יודגש, ההתנהלות בבית הדין אינה עניין של מה בכך, דרוש לכך עו"ד העוסק עם ניסיון משפטי בתחום זה. חלק מהלקוחות שפונים אליי הגיעו לאחר שניסו ולא הצליחו. חלקם לא הבינו מה לעשות והקדימו תרופה לפני שהיה מאוחר מידי.
בבית הדין יישמעו טענות הנפגע וטענות המוסד לביטוח לאומי. בסופן תינתן החלטה על ידי בית הדין. במידה והחליט בית הדין כי הנפגע צודק, יחזור עניינו של הנפגע חזרה לוועדה הרפואית לעררים. במקרים מסוימים יכול לשנות בית הדין את הרכב הוועדה הרפואית לעררים שדנה, שכן היא אינה אובייקטיבית.
