קורה לא אחת כי אנשים נפגעים בזמן העבודה, בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה. לאחר הפגיעה הם אינם יכולים לחזור מייד לעבודתם והם זקוקים לזמן החלמה. ברגע זה מתחילות לצוץ השאלות מה הם עושים, האם משלמים עבור אותם ימים שנמצאים בהחלמה, האם המעסיק הוא שמשלם, האם זה יורד מהימי מחלה שנצברו, כמה משלמים, לכמה זמן וכו'.
מהם דמי פגיעה?
דמי פגיעה הם תשלום בכסף הניתן על ידי המוסד לביטוח לאומי למי שנפגע בעבודה והוא אינו יכול לחזור לעבוד עקב פגיעתו. יצוין התשלום יכול להיות גם על ידי המעסיק (ואז המוסד יחזיר לו את מה ששילם לעובד בתוספת שנקבעה). פגיעה בעבודה הינה לאו דווקא בתוך מסגרת העבודה, היא יכולה להיות גם בדרך לעבודה ובחזרה מעבודה כמו למשל תאונת דרכים או הליכה לכיוון העבודה.
דמי פגיעה בעבודה אינם תשלום על ימי מחלה, אלא תשלום נפרד אשר ניתן לנפגע שלא יכול להגיע לעבודתו עקב הפגיעה. הפיצוי צריך להיות מהיר, שכן נמנע ממי שנפגע לעבוד ולכלכל את עצמו.
"בשלב זה אין כל חשיבות לרקע הרפואי ולעברו הרפואי של המבוטח ואין כל חשיבות, מהו אחוז המוגבלות הרפואית לעניין קביעת דרגת הנכות" (בג"צ 6817/06 ארדיטי ליאור נ. ועדה רפואית לעררים).
מה צריך לעשות כדי לקבל את דמי הפגיעה?
הגשת טופס 250 ביטוח לאומי – בל 211
אם הנך עובד שכיר ראשית אתה צריך לגשת למעסיק ולבקש שיחתום לו על טופס 250 ביטוח לאומי/ בל 250 "בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה". הטופס מכיל את פרטי הנפגע, איך קרתה הפגיעה וחתימת המעסיק.
הנפגע צריך להעביר לקופת החולים שבה הינו חבר על מנת שיוכל לקבל טיפול רפואי וגם כדי שרופא קופת החולים יוציא לנפגע "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" שבה רשום הימים שבהם העובד אינו יכול לחזור לעבוד. לאחר קבלת התעודה הרפואית יש לצרף אותה עם מסמכים נוספים כמו תלושי שכר, מסמכים רפואיים לתביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה ותשלום דמי הפגיעה (בל/211).
אם הנך מוכר במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי, התהליך שהנך עובר הוא עובר תהליך כמו עובד שכיר, רק שאתה צריך למלא טופס הקרוי בל/283 "בקשה לטיפול רפואי לנפגע עבודה – עצמאי" ולהגיש אותו לקופת החולים. על העוסק למלא את למלא את פרטיו, פרטי אירוע התאונה ולחתום. את הטופס התביעה למוסד יש להגיש תוך 12 חודשים מיום הפגיעה, אחרת זה עשוי לפגוע בקבלת דמי הפגיעה.
כמה משלמים עבור דמי פגיעה בעבודה?
דמי הפגיעה אינם שווי ערך לשכר מלא, אלא הם 75% מהשכר החודשי הממוצע של שלושת החודשים הקודמים לחודש הפגיעה. המדובר בהכנסה הרשומה כברוטו ביטוח לאומי, כאשר מקסימום דמי הפגיעה שניתן לקבל הוא 1,037 ₪ ליום. מתשלום דמי הפגיעה מנכה המוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח, דמי בריאות ומס הכנסה.
מספר הימים שבגינם משלמים דמי פגיעה בעבודה
מקסימום הימים שניתן לקבל בגינם דמי פגיעה בעבודה הם 91 ימים, אשר ספירתם מתחילה לאחר יום הפגיעה (החל מהיום השני), כאשר יש לשים לב לדברים הבאים:
לגבי עובד שכיר:
- תשלום בגין היעדרות מהעבודה עד 12 ימים – על היום הראשון משלם המעסיק. עבור הימים השני והשלישי אין תשלום לא מהמעסיק ולא מהביטוח הלאומי. עבור היום הרביעי ועד היום השנים עשר משלם הביטוח הלאומי.
- תשלום בגין היעדרות מעל 12 ימים – בגין היעדרות של היום הראשון של הפגיעה ישלם המעסיק,
עבור שאר הימים (השני, השלישי וכן הלאה) וכאמור עד 91 ימים ישלם הביטוח הלאומי.
לגבי עובד עצמאי:
- על היעדרות של עד 12 ימים – הביטוח הלאומי לא משלם.
- על היעדרות מעל 12 ימי היעדרות – הביטוח הלאומי משלם עד כאמור למקסימום 91 ימים בקיזוז אותם 12 הימים הראשונים.
ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניין דמי פגיעה
ניתן לערער (להגיש תביעה) על החלטת המוסד לבית הדין עד 12 חודשים מיום קבלת הודעת המוסד. הערעור יכול להיות למשל בשאלות אם המוסד דחה את התביעה לתשלום דמי פגיעה או אם המוסד לא שילם את מלוא דמי הפגיעה וכיוצ"ב.
שלכם,
