החוק שמסדיר את תחום הסיעוד הוא חוק הביטוח הלאומי. מטרתה של גמלת הסיעוד בביטוח הלאומי היא להעניק לקשיש סיוע וטיפול בצרכיו בשל מגבלותיו ובכך גם להקל ולו במעט על בני משפחתו התומכים בו.
קשיש המקבל גמלת הסיעוד ניתנת לו עזרה של מטפל/ת בביתו * ובאזורים ותנאים מסוימים יכולה להינתן גם בכסף. כמו כן, הקשיש יכול לקבל שירותי מכבסה, מוצרי ספיגה חד פעמים, טיפול ועזרה במרכז יום לקשיש המספק לו מסגרת של שירותים ותמיכה ועוד.
כדי לקבל את גמלת הסיעוד צריך הקשיש לעמוד במספר תנאים מצטברים:
1. צריך להיות תושב ישראל
2. הגיע לגיל פרישה
3. לא מקבל גמלת שירותים מיוחדים – במידה והוא מקבל הוא צריך לבחור ביניהם
4. הוא גר בביתו ולא במוסד סיעודי – * שים לב בעניין זה כי לא כל בית אבות הוא מוסד סיעודי, הפסיקה קבעה כי אם נמצא הקשיש בבית אבות במחלקה שאינה סיעודית במידה והוא עומד בתנאים הנדרשים הוא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.
5. נמצא כי הוא זקוק לעזרה ותמיכה בפעולות שאותן הוא מבצע יום יום כדי שיוכל להמשיך ולקיים את משק ביתו, (לא בהכרח בכולם) והם:
א. לבישה
ב. אכילה
ג. שליטה בהפרשות
ד. רחצה
ה. ניידות עצמית בבית
ו. השגחה – קשישים הסובלים מתשישות נפש כמו דימנציה או אלצהיימר וכיוצ"ב אשר בשל כך יכולים לסכן את עצמם או את זולתם.
היה והקשיש עומד בתנאים לקבלת גמלת סיעוד הוא יהיה זכאי לעזרה.
העזרה החיונית היא זו המתבטאת בסיוע של מטפל לקשיש. היא ניתנת בשעות לקשיש לפי רמת תלותו הפיזית בזולת או ההשגחה לה הוא נזקק.
רמת התמיכה בקשיש הסיעודי מתחילה מ:
• 9.75 שעות טיפול שבועיות ממטפל עבור קשיש התלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב פעולות היום יום וכן מי שזקוק להשגחה, בניכוי מחצית שעות טיפול אם יש לו הכנסות.
ועד
• 18 שעות טיפול שבועיות לקשיש שנמצא שהינו תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל הפעולות היום יום בכל שעות היממה, וכן קשיש שנמצא זקוק להשגחה מתמדת, בניכוי מחצית שעות טיפול אם יש לו הכנסות.
על החלטת המוסד לביטוח הלאומי ניתן לערער.
כמו כן, במידה וחלה החמרה במצב תלותו של הקשיש ניתן להגיש תביעה לבדיקה מחדש עקב החמרת מצב.