תאונת עבודה שקורית לעובד אינה דבר של מה בכך בכלל זו פציעה שמרחשת בעבודה ויש לה השלכות כלכליות על הנפגע על כל המשתמע מכך. גם אם מדובר בתאונה קלה אין כמעט אדם שנפגע שהתאונה לא משפיעה עליו, זה כמעט ולא קיים והשאלות הנפוצות שאני נשאל בפגישה במשרד היא מה צריך לעשות מי משלם על הימים בהם אי אפשר לעבוד, איזה תביעה צריך להגיש, לאיזה גורם להגיש, האם מדובר רק בתביעה לגוף אחד או ישנם מספר גופים שמגיע מהם פיצויים על הנזקים.
תאונת עבודה היא תאונה שלרוב אנו סבורים שמתרחשת תוך כדי העבודה כמו למשל עובד שעבד עם מכונה או כלי כלשהו ונפצע, כלומר אירעה תאונה ונגרמה חבלה, פציעה לעובד, אולם המושג של תאונת עבודה כפי שהוגדר בחוק הביטוח הלאומי הוא רחב יותר וישנם תאונות נוספות שעשויות להיחשב כתאונת עבודה. על פי חוק הביטוח הלאומי גם תאונה בזמן עבודה בדרך או בחזרה מעבודה כמו תאונת דרכים או תאונה של נסיעה עם אופניים חשמליים או קורקינט בזמן העבודה או בנסיעה הלוך או חזור מהעבודה יכולים להיחשב כתאונת עבודה. בנוסף ישנה הכרה בפסיקה כי תאונה על דרך מיקרוטראומה או מחלת מקצוע יכולה להיחשב כתאונת עבודה. כמו כן, אירועים של התקפי לב, אירועים מוחיים שאירעו לעובד או פגיעה נפשית שאירעה כתוצאה מהעבודה יכולים גם הם להיחשב כתאונת עבודה.
ההשפעה של תאונות עבודה על הנפגע
תאונות עבודה קורות מידי יום ביומו והשלכותיהן הצפויות על הנפגע עשויות להיות רבות הן בעבודתו והן בביתו. יש תאונות עבודה שגורמות לפגיעות קלות שחולפות ויש תאונות שגורמות חמורות וההשפעה שלהן על האדם שנפגע היא רבה. הוא עשוי להפסיק לעבוד בכלל או להיאלץ לעבור לעבודה אחרת, לעבוד במשרה חלקית והכל תלוי בסוג הפגיעה והנזק שנגרם לעובד.
האם על תאונת עבודה קלה אפשר לקבל פיצוי
תאונה קלה אין מה משמעה שלא מגיע פיצוי, שפנתה אליי אישה לגבי בעלה שנפצע כתוצאה מהתקנת מזגן בבית פרטי ונזקק לתפרים בידו היא שאלה בדיוק את אותה שאלה, היא די הייתה ספקטית שניתן לקבל פיצוי, אולם לאחר הגשת תביעה לביטוח הלאומי התאונה הוכרה כתאונת עבודה ושולמו לו דמי פגיעה, לאחר מכן הוגשה תביעה לנכות על הצלקות שנגרמו לו מהתאונה והוא קיבל על זה נכות של 10% ופיצוי מהביטוח הלאומי. לכן, בכל מקרה אם נגרמה לכם תאונת עבודה מומלץ לא לשלול ישר שאין פיצוי ולפנות לעורך דין שעוסק בתחום שיוכל לסייע לכם.
הליך התביעה
הליך התביעה בתאונת עבודה יכול להיות בשני אופנים מול הביטוח הלאומי ומול המעסיק אם מדובר בשכיר. בתביעה מול הביטוח הלאומי ראשית צריך שיכיר בתאונה כאמור כתאונת עבודה ולאחר מכן צריך להגיש תביעה לנכות לקבלת פיצויים על הנזקים שנגרמו לנפגע. במידה והביטוח הלאומי דוחה את התביעה להכיר בתאונה צריך להגיש תביעה לבית המשפט. ככל והביטוח הלאומי הכיר בתאונה לאחר תשלום דמי הפגיעה ככל ויש צריך תביעה לנכות שנותרה בגין הפציעה ואז יזומן הנפגע לוועדה רפואית בה יצטרך להציג בפני הוועדה ממה הוא סובל ואיך זה משפיע עליו, לצערי בחלק גדול מהמקרים אנשים מתקשים להציג את הבעיה הרפואית מהם הם סובלים בוועדה , לפני הוועדה הם ידעו, אבל שהם יגיעו לשם הם עשויים להתבלבל וזה טבעי כי הוועדה היא אירוע מלחיץ ולעיתים גם לא נעים בעת הבדיקה שהרופאים עושים, לכן אם החלטתם ללכת לבד לוועדה בכל זאת בלי ייצוג של עורך דין תלמדו טוב טוב את המסמכים הרפואיים ותגיעו מוכנים. על הוועדה הראשונה ניתן להגיש ערעור לוועדה לעררים שאם לא מרוצים מהחלטתה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט בסוגיה משפטית בלבד. הליך התביעה השני הוא נגד המעסיק ככל והוא יתרשל, כלומר ניתן לתבוע פיצויים הן מהביטוח הלאומי והן מהמעסיק. במידה ומדובר בתאונת דרכים צריך להגיש בנוסף תביעה לבית המשפט נגד חברת הביטוח של הרכב שביטחה בביטוח חובה (הולכי רגל ורוכבי אופניים חשמליים יתבעו את חברת הביטוח של הרכב שאיתו הם היו מעורבים בתאונה) בתאונה בשל מפגע כמו בור בכביש צריך לבחון תביעה נגד הרשות המקומית שבה אירעה התאונה. יצוין כי לא בהכרח הליך הגשת התביעה לבית המשפט הוא הדבר הנכון ולפעמים ניתן לסגור פשרה עם חברת הביטוח לפני כן, תלוי בנזק שנגרם ונסיבות התאונה ורצוי לפנות להיוועצות אצל עורך דין בתחום.
